צור קשר אמנים
גדרה|ראשי

גדרה

ביום כ"ו בכסלו תרמ"ה, בנר שני לחנוכה, ה-14 בדצמבר 1884, עלו ראשוני הביל"ויים על הקרקע, ויסדו את המושבה גדרה.

קשים היו חיי הביל"ויים הם סבלו ממחסור במים ובדיור. במשך ארבע שנים התגוררו הביל"ויים בצריף רעוע , מימיהם נשאבו מבאר הכפר הערבי קטרה. בראשית 1888 חל מפנה כאשר יחיאל מיכל פינס השיג רשיונות לבניה ולחפירת באר. המחנה הצפוף במדרון הצפוני של "הר משה" נעזב, והביל"ויים בנו את הצריפים הראשונים ואת בתי האבן בראש הגבעה. בראשית 1893 הוקם היקב וב-1896 טחנת הקמח, ב-1900 נוסד ביה"ס הראשון.

עם תום מלחמת העצמאות תרמה גדרה את חלקה למבצע קליטת גלי העלייה הגדולים: היישוב בן 1,000 הנפשות קלט בשנים 1949-1953 כשלושת אלפים עולים, שהגיעו מכל קצוות תבל: תימן, רומניה, עיראק, פולין, מצרים, מרוקו, טוניס, הודו, פרס, לוב ועוד המגורים היו באוהלים ובפחונים, צריפי-עץ הועמדו לרשות בית-התינוקות, כיתות הלימוד, המכולת והמטבח. בקיץ שרר חום כבד ומים ניתנו במשורה, בחורף היה קור עז וגשמים חזקים. בשנת 1950 היה צורך דחוף לפנות עשרת ילדים בגלל הצפה של עשרות אוהלים בגשם הסוחף. זו הייתה תקופת "הצנע", כאשר היישוב הוותיק החליט להתחלק בפת לחמו עם העולים הרבים. קופת-חולים העניקה שירותיה, הילדים בגילאי בתי-ספר למדו בכיתות שהוקמו במעברה, חלק מהם למד בבית-ספר "המזרחי" בגדרה, חלק נוסף הצטרף לבית-ספר "פינס". המבוגרים עבדו בשירותים פנימיים במעברה, אך רובם ככולם עבדו בעבודות חקלאיות במושבה, או בעבודות יזומות, כמו ייעור וכיו"ב. בזמנם הפנוי למדו תורה ובילו במפגשים משפחתיים וחברתיים. במעברה הוקם גם סניף של ה"נוער העובד". היישוב הוותיק התגייס להגיש עזרה, מנהל המעברה, יעקב מנילוב ובת-שבע בן-אליהו ממועצת הפועלים וארגוני הנשים השתדלו לקרב את העולים אל המציאות הישראלית.






לאתר מועצה מקומית גדרה


© עמותת אמני גדרה - www.artgedera.co.il
- בניית אתר PureSimple -